עקרון ״האקדח של צ׳כוב״ או ״הרובה של צ׳כוב (מתנצל מראש בפני מירי רגב), טוען ש-״אקדח שיופיע במערכה הראשונה, חייב לירות עד סוף המערכה השלישית״. בדומה, פיתה תוצרת בית שהופיעה ליד סביח בפוסט על חומוס, צריכה להופיע בפוסט עד לסוף, לא יודע, החודש שבו הופיע הפוסט, מספיק טוב? אתם מבינים, אמא שלי זכרונה לברכה, נולדה וגדלה …
Category Archives: תוספת
ניצנים בהסוואה או שיעור ביחסי ציבור לירקות
מתכון קליל לכרוב ניצנים צלוי בוויניגרט דבש-סרירצ׳ה
שאני אטגן? פוסט אנטי-חנוכתי בעליל
לפני כמה ימים הוזמנו לאירוע הדלקת נר אצל חברים (כן, תתפלאו, גם בעמק הסיליקון חוגגים חנוכה!), מסוג המסיבות שאני מאוד אוהב, מה שמוגדר באמריקע כ- ״potluck״, כלומר – כל אחד מביא משהו. אני הייתי בטוח שזה יהיה משהו קטן ואינטימי, אבל אז הגיעה שיחת הוואטסאפ הבאה: טוב, לביבות ל- 100 אנשים לא יהיה לי זמן …
זה היה כיבוש של חורף, לא יותר
כיוון שהגשם במילא זלף העצים נשבו וטיפות זלגו מענף לענף מענף לענף כיוון שבמילא הים געש הגלים קצפו והחול נרטב והיית לבד חיפשת חבר זה היה סיפור של חורף , לא יותר ״זה היה סיפור של חורף״ מילים: יהונתן גפן באמת שאי אפשר להאשים אותי שאני אוהב את החורף יותר מדי. לא יודע מה להגיד …